שירותי הרווחה בארץ בקריסה. אני בטוחה שזה לא מחדש לאף אחד שום דבר, בפרט למי שנדרש לצרוך אותם. למרות יחסי הציבור הקשים והסטיגמות שהודבקו לעובדים הסוציאליים, הם בהחלט לא הבעיה! להפך- העובדה שהם מסורים כל כך למטרות שלשמן הם עובדים מובילה לכך שהם מסכימים לעבוד תחת עומסים, תנאים ודרישות לא הגיוניות. המסירות הזו משמרת את הבינוניות של המערכת כולה, ומשאירה את המצב הנוכחי על כנו- הפניית משאבים זעירים ומבישים לשירותי הרווחה, תקינה לא מותאמת ושכר מבזה של כלל העובדים בה.
כמי שעבדה במספר תפקידים במגזר הציבורי, אני יכולה להבין את התחושות הקשות של שני הצדדים- של העובדים הסוציאליים מחד ושל הלקוחות שצורכים את שירותי הרווחה מאידך. השאלה היא, האם היחיד צריך לשלם על המחדלים של המדינה? האם הורים צריכים להתפשר על שירות בעייתי בנושאים הרגישים והחשובים ביותר בחייהם?
אתחיל בסקירה קצרה של התהליך הפורמלי שכל זוג המעוניין להתגרש בזירה המשפטית מחויב לעבור:
כל זוג שפותח בבקשה ליישוב סכסוך בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, מחויב להגיע ליחידת הסיוע לפגישת מהו"ת ראשונה. מטרת המפגש היא להקפיא את ההליכים המשפטיים ולנסות לפתור את הסכסוך בדרך של גישור. במהלך הפגישה הראשונה ביחידת הסיוע מוסברות לזוג האפשרויות השונות העומדות בפניו, כולל האפשרות להגיע להסדרים זמניים לפי הצורך. מפגשי המהו"ת הם בין מפגש אחד לארבעה. הם נערכים תוך 45-60 ימים מיום הגשת הבקשה, ומי שנוכח בהם הוא עובד/ת סוציאלית ובחלקם גם עורך דין של יחידת הסיוע. במידה ואחד מהצדדים או שניהם לא מעוניין להמשיך בהליך גישור, הצדדים ימשיכו בהליך המשפטי לאחר עיכוב ההליכים.
כחלק מהסכסוך המשפטי בין זוגות עם ילדים משותפים, עולה קושי להגיע להסכמות בנושא של משמורת על הילדים וזמני שהותם אצל כל אחד מבתי ההורים. במקרה כזה, השופט הממונה על התיק שולח בקשה לתסקיר ללשכת הרווחה ברשות בה מתנהל התיק. בקשה זו מגיעה לעובדים סוציאליים לסדרי דין, האמונים על קיום התסקיר ונחשבים ל"עד מומחה" בתיק המתנהל בעניין הזוג.
עקב עומס רב בלשכות הרווחה לוקח זמן רב עד שמתקיימת הפגישה הראשונה עם ההורים. מצב זה מקשה עליהם להתנהל בחיי היום יום מבחינת הפרדת הבתים/הילדים/זמני השהות, מה שעלול להחריף בינתיים את עוצמת הסכסוך. יש לציין כי בימינו ישנו קשר הדוק בין המזונות שישולמו לבין חלוקת זמני השהות, מה שהופך את התסקיר למשמעותי יותר עבור כל אחד מבני הזוג.
לקוחות רבים המופנים ללשכת הרווחה מגיעים עם דעות קדומות באשר למקצועיות העובדים הסוציאליים. חשוב לדעת בהקשר זה, שעובדים סוציאליים לסדרי דין ממונים לאחר הכשרה מקצועית ארוכה ובאישור שר ממשלה, מתוקף הרגישות הרבה של תפקידם.
כחלק מהתהליך שההורים עוברים ברווחה, הם נפגשים יחדיו (לרוב) עם העובדת הסוציאלית. בנוסף, העובדת הסוציאלית מגיעה לכל אחד מהבתים של ההורים על מנת לבחון את התנאים בהם חיים ילדיהם. כחלק מהתהליך העובדת הסוציאלית יוצרת קשר עם כל המסגרות הרלוונטיות למערכת המשפחתית; עם מטפלים רגשיים של הילדים, מטפלים זוגיים לשעבר של הזוג וכל גורם רלוונטי נוסף שיכול לסייע בהיכרות מעמיקה עם המשפחה הספציפית.
מטרת התהליך ברווחה הנה גיבוש תסקיר שישלח לבית המשפט, ובסופו המלצה על המשמורת וזמני השהות (כולל חגים, חופשים וכו) בתיק הספציפי.
ברור לכל, כי התפקיד שמוטל על העובדים הסוציאליים לסדרי דין הוא מורכב וקשה. לצערנו, המשאבים שיש כיום ללשכות הרווחה הם מועטים, מה שעלול לפגוע באיכות השירות שהלקוחות מקבלים. בנוסף, אין אחידות בין לשכות הרווחה וה"אני מאמין" של העובדות בכל הנוגע למשמורת משותפת, זמני שהות שווים וכדומה- מה שמגביר את החרדה ואת החששות של ההורים בבואם לתהליך כזה.
על כן, חשוב מאוד להגיע כמה שיותר מוכנים לתהליך של תסקיר סעד. ליווי צמוד וממוקד המותאם לתיק ספציפי יכול לסייע להבין את התהליך, לנהל אותו בצורה חכמה ורגועה יותר, והכי חשוב- להימנע כמה שיותר מחיכוכים, קונפליקטים ומאבקים לעיני הילדים המשותפים, שפוגעים בהם ומציבים אותם בסיכון גבוה.
Comments