הורים רבים בהליכי גירושין מודאגים מאוד מהרגע בו ישתפו את ילדיהם בהחלטתם להיפרד. הרגע הזה הוא ללא ספק אחד הרגעים שעלולים "להיצרב" במוחם ובליבם של הילדים, בעיקר אם השיחה לא נעשית כהלכה ובשותפות שני ההורים. אבל מעבר לשיחה החשובה ולרגע בו הידיעה "יוצאת לאוויר העולם", ישנם לא מעט נושאים הקשורים לילדים ומלווים את הפרידה ואת החיים שאחריה; משום מה, במרבית המקרים אין אליהם התייחסות מספקת בהליכי פרידה.
אתחיל ואומר כי החשש הגדול מהרגע בו תספרו לילדיכם על הפרידה מובן בהחלט! מומלץ מאוד לכל זוג הורים שנמצא בהליכי פרידה לערוך התייעצות עם איש מקצוע מוסמך בתחום או לקבל הדרכת הורים מקצועית סביב השיחה עם הילדים. ייעוץ מסוג זה ייתן לכם כלים פרקטיים לניהול השיחה בצורה המותאמת ביותר לילדיכם ויעניק לכם טיפים יישומיים לגבי מה כדאי לעשות ולהגיד ומה לא.
אבל השיחה עם הילדים היא רק ההתחלה.
ללא כל ספק עברתם דרך ארוכה עד שהגעתם אליה.. ברמה מסוימת היא מסמלת את הסוף של יחסיכם כפי שהילדים מכירים אותם - אבל הסוף הזה הוא גם תחילתה של מציאות חדשה, שלעיתים באותה נקודת זמן רב בה הנסתר על הגלוי.
בין אם אתם מרגישים שילדיכם "יופתעו" מהפרידה ובין אם לאו- בפועל לא כל הילדים (ובפרט הצעירים שבהם) יבינו בשיחה עצמה מה המשמעות של המילים הנאמרות בחדר. מספר לא מבוטל מן הילדים יגיב לפרידה רק בהמשך הדרך ובשלל דרכים וצורות; חשוב לזכור שלנו כהורים מחד אין תמיד שליטה על איך הם יגיבו ובאיזו עוצמה, מאידך יש לנו מה לעשות עם ובתוך הסיטואציה.
כהורים יש לנו אחריות להיות "עם היד על הדופק" ולחוש את צרכיו של הילד גם בעת הליך הפרידה אבל גם לאחריה ובמרוצת הזמן. לכל ילד מבנה אישיות, מנגנוני הגנה והתמודדות ומערכת תמיכה חברתית אחרת, אך על אף השוני בין מקרה למקרה ניתן לבצע פעולות מקדימות כבר בתהליך הפרידה, שמטרתן להבטיח שצרכיהם של הילדים יקבלו את המענה המותאם גם בטווח הארוך.
למה הכוונה?
מספר המתגרשים עולה משנה לשנה, גיל הגירושין יורד בעקביות וזוגות הורים רבים מחליטים לפרק את הנישואין עוד כשהילדים קטנים ורוב אבני הדרך ההתפתחותיות עוד לפניהם. לעובדות אלה השלכה מעשית על הנושאים והנקודות אליהן יש להתייחס בבואנו לכתוב הסכם גישור/גירושין.
הדילמות ההוריות הרבות שהורים אלה עתידים להיתקל בהן, כמו גם הסיכוי הגבוה שיכנסו לפרק ב' בעתיד - יוצרים מצבי אי וודאות שקשה לצפות בעת החתימה על ההסכם. במצב כזה, עולה השאלה- איך נבטיח שצרכי הילדים (שלרוב עוד כלל לא ברורים להורים עצמם) ימולאו? יתרה מכך- איך נדע מה יהיה מצב היחסים בין ההורים שנים לאחר הפרידה? מה יקרה למשל אם אחד מבני הזוג יקים משפחה נוספת, יביא לעולם עוד ילדים, יעבור שינוי מהותי שישליך על הגישה החינוכית או הבריאותית שלו כלפי הילדים?
אין ספור מקרים ודילמות הוריות עולות לאחר הפרידה, והסכם הגישור/גירושין לא יכול לענות עליהן. מה גם, שהסכמי גישור/גירושין לרוב מכילים סעיפים קבועים מראש; למרות ריבוי עורכי הדין והמגשרים העוסקים בדיני משפחה, הסכמי הגישור/גירושין בנויים לרוב מאותו "שלד" קבוע. רוב ההורים - שנמצאים במצוקה בעת הפרידה ולא תמיד מבינים מה אמור להיכלל בהסכם או יכולים לצפות קדימה את העתיד- לא בהכרח ידעו לבקש להוסיף סעיפים חשובים שיכולים לסייע להם עם ילדיהם גם בעתיד הרחוק.
על כן, חשוב מאוד לייצר מספר מנגנונים המוסכמים על שני ההורים כבר בבניית הסכם הגישור/גירושין, שמטרתם המרכזית היא להבטיח שבמידה והיחסים בין ההורים יתדרדרו או מצבו של אחד מהילדים ישתנה לרעה- יהיה מענה מיידי ומקצועי לבעיה.
כיצד?
· סכמו ופרטו לעומק בהסכם הגישור/גירושין את הדברים המרכזיים שקשורים לילדים ולחייהם. הורים גרושים נתקלים באי הבנות לא פעם בגלל שבעת כתיבת ההסכם לא פורטו מספיק לעומק ההסכמות אליהן הגיעו. יש לכתוב בבירור, בפירוט ובדקדקנות את כל הסעיפים ב"פרק הילדים", וניתן ואף מומלץ לקבל חוות דעת נוספת מאיש מקצוע ניטרלי המתמחה בטובת ורווחת הילד טרם חתימה על ההסכם.
· חשבו טוב על איכות החיים של הילדים בעת גיבוש ההסכמות. הנוסחה המנצחת היא בניית הסכמות שטובות לכם ההורים, אך גם נכונות לילדים ברמה ההתפתחותית. במקרים בהם ישנן דילמות מרכזיות, חשוב להתייעץ עם אנשי מקצוע שמבינים לעומק בנושאים של התפתחות הילד, על מנת לקבל תמונה רחבה של צרכי הילדים.
· צרו מנגנונים הדרגתיים שמשתנים עם הזמן- זמני שהות שמתאימים לתינוק בן חצי שנה, לאו דווקא יתאימו לו בגיל 3, ובטח לא בגיל 13. חלק חשוב מבניית הסכם שמשרת את המשפחה לאורך זמן, היא ההתייחסות לזמן שחולף ולשינויים המשמעותיים שעוברים הילדים המשותפים.
· בחרו מראש אנשי מקצוע שאתם מכירים וסומכים עליהם שיהיו זמינים לכם "בעת צרה" והכניסו את שמם להסכם כגורם שלישי בעל תפקיד במערכת המשפחתית . למשל, נקבו בשם של פסיכולוגית ילדים שהייתם רוצים להיעזר בה במידה ויש קושי עם אחד הילדים, ופרטו את הנושאים/מקרים שהייתם רוצים להיעזר בה בהם. מצב זה יבטיח שתוכלו לפנות אליה בקלות לעזרה ולטפל בקושי של הילדים במקרה ויעלה כזה.
· הסתייעו באנשי מקצוע במקרה של דילמות או אי הסכמות-
במידה וישנו שינוי נסיבות מהותי בין ההורים המשליך על הסכם הגישור/גירושין ולא מאפשר למי מההורים לקיימו- מתבצעת פניה חוזרת לגורם עמו גיבשתם את ההסכם. אבל מה קורה כשאתם נתקלים בפערים/אי הסכמות משמעותיות שמשליכות על חיי היום יום שלכם ושל ילדיכם אבל אינן קשורות לנושאים הרחבים שהוסכמו בהסכם עצמו? אל תשכחו עד כמה לתקשורת ההורית יש השפעה גדולה על הבריאות הנפשית של ילדיכם ועל איך הם יחוו את ההורות המשותפת. בהקשר זה, מומלץ להגדיר מנגנון של תיאום הורי כבר בהסכם עצמו, שיוכל לסייע לכם בעתיד להגיע להבנות בשלל נושאי היום יום שמטרידים כל הורה והורה. לא תמיד אנחנו מצליחים להגיע לעמק השווה בנושאי חינוך, בריאות, משפחה מורחבת, טיסות לחו"ל, העשרה וכו'- ובמקרים בהם אי ההסכמות מתגברות עם הזמן ומשפיעות על התקשורת התקינה בתא המשפחתי ועל ההורות המשותפת- יהיה זה נכון ואחראי להיעזר באנשי מקצוע מוסמכים להגיע להבנות מחודשות. חבל לחכות למצב בו התקשורת מדרדרת והילדים נפגעים- וזה מה שלרוב קורה אם המנגנונים הללו לא מוסדרים מראש עוד בהסכם הגישור/גירושין. גם בהקשר זה המלצתי היא לנקוב בזהות המתאם/ת ההוריים מראש, ומה יהיו הנושאים הכלליים והמקרים בהם תפנו לעזרה. מחקרים מראים ששימוש בתיאום הורי בזמן הנכון מונע מקרים של פניות לבתי משפט, גורמי רווחה ואכיפה, ועוזר להורים לנהל את ההורות המשותפת ללא פגיעה מיותרת בילדים המשותפים.
לסיכום,
הגירושין אמנם מסמלים את הפרידה מהקשר הזוגי, אך הקשר ההורי ביניכם נשאר ויישאר לעד. בשעת משבר וקושי, קשה לצפות את העתיד ולהצליח לחשוב לטווח הארוך. לכן מי מכם שרוצה למזער כמה שיותר את הפגיעה בילדים המשותפים ולדאוג להם להורות משותפת נעימה ונטולת חיכוכים עד כמה שניתן- יכול להיתרם מאוד משימוש בכמה מנגנונים פשוטים שחשוב שיכנסו כבר בשלב יצירת הסכם הגישור/גירושין.
בהצלחה!
Comentários