חיפוש

מקדימים תרופה למכה

הורים רבים בהליכי גירושין מודאגים מאוד מהרגע בו ישתפו את ילדיהם בהחלטתם להיפרד. הרגע הזה הוא ללא ספק אחד הרגעים שעלולים "להיצרב" במוחם ובליבם של הילדים, בעיקר אם השיחה לא נעשית כהלכה ובשותפות שני ההורים. אבל, מעבר לשיחה החשובה ולרגע בו הידיעה "יוצאת לאוויר העולם", ישנם לא מעט נושאים הקשורים לילדים ומלווים את הפרידה ואת החיים שאחריה; משום מה, במרבית המקרים אין אליהם התייחסות מספקת בהליכי פרידה.


אתחיל ואומר כי החשש הגדול מהרגע בו נספר לילדים על הפרידה מובן בהחלט. המלצתי לכל זוג הורים שנמצא בהליכי פרידה היא לערוך התייעצות עם איש מקצוע מוסמך בתחום או לקבל הדרכת הורים מקצועית סביב השיחה עם הילדים. ייעוץ מסוג זה ייתן לכם כלים פרקטיים לניהול השיחה בצורה המותאמת ביותר לילדיכם ויעניק לכם טיפים יישומים למה כדאי לעשות ולהגיד ומה לא.

השיחה עם הילדים היא רק ההתחלה. נכון, ללא כל ספק עברתם דרך ארוכה עד שהגעתם לרגע הזה, והשיחה מסמלת את הסוף של יחסיכם כפי שהילדים מכירים אותם - אבל הסוף הזה הוא גם תחילתה של מציאות חדשה, שלעיתים באותה נקודת זמן רב בה הנסתר על הגלוי.

בין אם ההורים מרגישים שילדיהם "יופתעו" מהפרידה ובין אם לאו- בפועל לא כל הילדים, ובפרט הצעירים שבהם, יבינו בשיחה עצמה מה המשמעות של המילים הנאמרות בחדר. מספר לא מבוטל מן הילדים יגיב לפרידה רק בהמשך הדרך ובשלל דרכים וצורות; חשוב לזכור שלנו כהורים מחד אין תמיד שליטה על איך הם יגיבו ובאיזו עוצמה, מאידך יש לנו מה לעשות עם ובתוך הסיטואציה.


כהורים יש לנו אחריות להיות "עם היד על הדופק" ולחוש את צרכיו של הילד גם בעת הליך הפרידה אבל גם לאחריה ובמרוצת הזמן. לכל ילד מבנה אישיות, מנגנוני הגנה והתמודדות ומערכת תמיכה אחרת, אך על אף השוני בין מקרה למקרה ניתן לבצע פעולות מקדימות כבר בתהליך הפרידה, שיוכלו להבטיח שצרכיהם של הילדים יקבלו את המענה המותאם גם בטווח הארוך.


למה הכוונה?


מספר המתגרשים עולה משנה לשנה, גיל הגירושין יורד בעקביות וזוגות הורים רבים מחליטים לפרק את הנישואין עוד כשהילדים קטנים ורוב שנות גידולם עוד לפניהם. לעובדות אלה השלכה מעשית על הנושאים והנקודות אליהן יש להתייחס ביתר שאת בהסכם הגישור/גירושין.

הדילמות ההוריות הרבות שהורים עתידים להיתקל בהן, כמו גם הסיכוי הגבוה לפרק ב' בעתיד - יוצרים מצבי אי וודאות שקשה לצפות בעת החתימה על ההסכם. במצב כזה, עולה השאלה- איך נבטיח שצרכי הילדים (שלרוב עוד כלל לא ברורים להורים עצמם) ימולאו? יתרה מכך- איך נדע מה יהיה מצב היחסים בין ההורים שנים לאחר הפרידה? מה יקרה אם אחד מבני הזוג יקים משפחה נוספת, יביא לעולם ילדים נוספים, יעבור שינוי מהותי שישליך על הגישה החינוכית או הבריאותית שלו כלפי הילדים?

אין ספור מקרים ודילמות הוריות עולות לאחר הפרידה, והסכם הגישור/גירושין לא יכול (וגם לא צריך) לענות עליהן. מה גם שהסכמי גישור/גירושין לרוב מכילים סעיפים קבועים מראש; למרות ריבוי עורכי הדין והמגשרים העוסקים בדיני משפחה, הסכמי הגישור/גירושין בנויים לרוב מאותו "שלד" קבוע. רוב ההורים - שנמצאים במצוקה בעת הפרידה ולא תמיד מבינים מה אמור להיכלל בהסכם או יכולים לצפות קדימה את העתיד- לא בהכרח ידעו לבקש להוסיף סעיפים חשובים שיכולים לסייע להם עם ילדיהם גם בעתיד הרחוק.

על כן, חשוב מאוד לייצר מספר מנגנונים שמוסכמים על שני ההורים כבר בבניית הסכם הגישור/גירושין. מטרתם הם להבטיח שבמידה והיחסים בין ההורים יתדרדרו או מצבו של אחד מהילדים ישתנה לרעה- לילדים יהיה מענה, כמה שיותר מידי, לבעיה.


כיצד?


· סכמו ופרטו לעומק בהסכם הגישור/גירושין את הדברים המרכזיים שקשורים לילדים ולחייהם. הורים גרושים רבים נתקלים באי הבנות ואי הסכמות רק בגלל שבעת כתיבת ההסכם לא פורטו מספיק לעומק ההסכמות אליהן הגיעו ההורים. יש לכתוב בבירור, בפירוט ובדקדקנות את כל הסעיפים ב"פרק הילדים", וניתן ואף מומלץ לקבל חוות דעת נוספת מאיש מקצוע ניטרלי המתמחה בטובת ורווחת הילד טרם חתימה על ההסכם.


· חשבו טוב על איכות החיים של הילדים בעת גיבוש ההסכמות. הנוסחה המנצחת היא הגעה להסכמות שטובות לכם ההורים, אך גם נכונות לילדים ברמה התפתחותית. במקרים בהם ישנן דילמות מרכזיות, חשוב להתייעץ עם אנשי מקצוע שמבינים לעומק בהתפתחות הילד על מנת לקבל תמונה רחבה של צרכי הילדים.


· צרו מנגנונים הדרגתיים שמשתנים עם הזמן- זמני שהות שמתאימים לתינוק בן חצי שנה, לאו דווקא יתאימו לו בגיל 3, ובטח לא בגיל 13. חלק חשוב מבניית הסכם שמשרת את המשפחה לאורך זמן, היא ההתייחסות לזמן שחולף ולשינויים המשמעותיים שעוברים הילדים המשותפים.


· הסתייעו באנשי מקצוע במקרה של דילמות או אי הסכמות-

במידה וישנו שינוי נסיבות מהותי בין ההורים- המשליך על הסכם הגישור/גירושין ולא מאפשר למי מההורים לקיימו- מתבצעת פניה חוזרת לגורם שעמו גיבשתם את ההסכם. אבל, מה קורה כשאתם נתקלים בפערים/אי הסכמות משמעותיות שמשליכות על חיי היום יום שלכם ושל ילדיכם אבל אינן קשורות לנושאים הרחבים שהוסכמו בהסכם עצמו?

בחרו מראש אנשי מקצוע שאתם מכירים וסומכים עליהם, שיהיו זמינים לכם בעת התמודדות עם מורכבויות והכניסו את שמם להסכם כגורם שלישי בעל תפקיד במערכת המשפחתית . למשל, נקבו בשם של פסיכולוגית ילדים שהייתם רוצים להיעזר בה במידה ויש קושי עם אחד הילדים, ופרטו את הנושאים/מקרים שהייתם רוצים להיעזר בה בהם. מצב זה יבטיח שתוכלו לפנות בקלות לעזרה ולטפל בקושי של הילדים במקרה ויעלה.

בנוסף, קחו בחשבון שלתקשורת ביניכם ההורים יש השפעה גדולה על הבריאות הנפשית של ילדיכם ועל איך הם יחוו את ההורות המשותפת. בהקשר זה, חשוב להגדיר מנגנון של תיאום הורי כבר בהסכם עצמו, שיעזור לכם ההורים להגיע להבנות בשלל נושאי היום יום שמטרידים כל הורה והורה. לא תמיד אנחנו מצליחים להגיע לעמק השווה בנושאי חינוך, בריאות, משפחה מורחבת, טיסות לחו"ל, העשרה וכו'- ובמקרים בהם אי ההסכמות מתגברות עם הזמן ומשפיעות על התקשורת התקינה בתא המשפחתי ועל ההורות המשותפת- יהיה זה נכון ואחראי להיעזר באנשי מקצוע המוסמכים לסייע לכם להגיע להבנות מחודשות. חבל לחכות למצב בו התקשורת מדרדרת והילדים נפגעים- וזה מה שלרוב קורה אם המנגנונים הללו לא מוסדרים מראש עוד בהסכם הגישור/גירושין. גם בהקשר זה המלצתי היא לנקוב בזהות המתאם/ת ההוריים מראש, ומה יהיו הנושאים הכלליים והמקרים בהם תפנו לעזרה. מחקרים מראים ששימוש בתיאום הורי בזמן הנכון מונע מקרים של פניות לבתי משפט, גורמי רווחה ואכיפה, ועוזר להורים לנהל את ההורות המשותפת ללא פגיעה מיותרת בילדים המשותפים.


לסיכום,


הגירושין אמנם מסמלים את הפרידה מהקשר הזוגי, אך הקשר ההורי ביניכם נשאר ויישאר לעד. בשעת משבר וקושי, קשה לצפות את העתיד ולהצליח לחשוב לטווח הארוך. לכן, מי מכם שרוצה למזער כמה שיותר את הפגיעה בילדים המשותפים ולדאוג להם להורות משותפת נעימה ונטולת חיכוכים עד כמה שניתן- יכול להיתרם מאוד משימוש בכמה מנגנונים פשוטים שחשוב שיכנסו כבר בשלב יצירת הסכם הגישור/גירושין.


בהצלחה!


#פרידה

#גישור

#גירושין

#תיאוםהורי

#טובתהילד