אחוז המתגרשים במדינת ישראל נמצא בעלייה מתמדת. הסיבות לכך הן מגוונות, וביניהן: תוחלת חיים ארוכה יותר, השתלטות העבודה על המרחב המשפחתי, שינוי בתפיסה החברתית באשר לגירושין, הקניית חשיבות רבה יותר למימוש עצמי ולסיפוק מהמערכת הזוגית ועוד.
הליך הגירושין מהווה אירוע קיצון בחייו של אדם. מחקרים מוכיחים כי הגירושין יכול להיתפס כאירוע לחץ קיצוני שילווה בתגובות רגשיות הזהות לתגובות לאבדן. הליך הגירושין, שלרוב מתמשך לאורך תקופה, רצוף במערבולות רגשיות ובמעברים חדים בין עצב לשמחה. גם הזוגות שיצליחו להימנע מחיכוכים מיותרים, עתידים לחוש רגשות עמוקים של עצב, פחד וחשש מהעתיד לבוא. וכשיש ילדים משותפים הרי שהקושי, לפחות בתחילת הדרך, גובר.
נתונים מגלים כי מרבית מקרי הגירושין נידונים בבית משפט, וכן כי אחד מכל שלושה זוגות שמתגרשים מצוי בקונפליקט בעצימות גבוהה. ייתכן שמקומם של זוגות המצויים בסכסוך מכוער וממושך בבית המשפט, אך מה עם השאר?
בקיץ 2016 נכנסו לתוקפן תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, המחייבות את שני הצדדים בסכסוך גירושין להגיע לפגישות ביחידות הסיוע של בתי המשפט. מטרת המפגש היא העברת מידע על דרכים חלופיות ליישוב הסכסוך ללא הליכים משפטיים, ומתן אפשרות לפתרון הסכסוך ביחידת הסיוע עצמה או בעזרת הפניה לגישור חיצוני. בפועל, רוב הזוגות שיכולים או מעוניינים להגיע להסכמות בעזרת גישור מבינים שלא כדאי להם להמשיך בהליך המשפטי, ובוחרים מגשר פרטי שמקובל על שני הצדדים.
אילו זוגות מתאימים לגישור?
גישור יתנהל בצורה המיטבית כאשר בני הזוג שניהם שלמים עם ההחלטה להיפרד. חשוב ששני בני הזוג יגיעו לתהליך עם רצון בסיסי להגיע להסכמות הקשורות לכלל הנושאים שעומדים על הפרק בתהליך: הילדים המשותפים, המזונות והרכוש המשותף שצברו. זוגות התופסים את הפרידה באופן דומה ונותנים אמון בכישורי ההורות של הצד השני יפיקו רבות מהליך הגישור; מבניית ההסכמות, החלוקה, השיתוף והגבולות הברורים. ישנה משמעות גדולה בהגיעם של שני בני הזוג להליך בתום לב ועם כוונה אמיתית להגיע להסכם הנכון לשני הצדדים. כנות ואמון בתהליך הם ערכי ליבה ומפתח שיאפשרו לו להתקדם ביעילות וביסודיות.
במקרים בהם ישנה היסטוריה של אלימות, בעיות נפשיות קשות או חוסר שיוויון משמעותי בין בני הזוג - ייתכן והגישור לא יהיה המענה המתאים ביותר. כמו כן, חשוב מאוד שהזוג לא יגיע בעיצומו של קונפליקט גבוה.
על ההליך עצמו
בראשיתו של תהליך הגישור ייפגש הזוג עם המגשר/צמד המגשרים לשיחת ייעוץ ואבחון ראשונית, במהלכה תתבצע היכרות עם הזוג ותיבחן מידת בשלותו והתאמתו לתהליך. חשוב מאוד בשלב זה "לפתוח את כל הקלפים" ולבסס יחסי אמון בחדר הגישור.
בפגישה הראשונה המשותפת תתקיים שיחה על מהות הפרידה, מה שהוביל אליה והאופן בו הזוג היה רוצה לנהל את התהליך. במידה והזוג אכן בשל להליך גישור, ייחתם הסכם כניסה לתהליך ובו יפורטו החובות והזכויות של כל אחד מהצדדים – המגשר והזוג.
כל זוג מגיע לתהליך במצב אחר; ישנם זוגות שרק החלו לחשוב על הפרידה ואין ביניהם שום הסכמה או תכנון משותף לגבי איך להעביר את התקופה הנוכחית עד ליצירת הסכם הגירושין. לכן, לאחר שכל אחד מבני הזוג ישתף את "גרסתו", צרכיו וציפיותיו מהתהליך, ניתנת האפשרות לדון בהסדרים זמניים שיחולו על בני הזוג בתקופה זו, באם יש ברצונם לבצע שינוי מהיר במצבם עוד לפני גיבוש הסכם הגישור הקבוע.
לאחר מכן הליך הגישור יחל, ויתמקד בשלושה נושאים עיקריים : ילדים, מימון הילדים ("מזונות") ורכוש. המגשר יעמיק בכל אחד מהנושאים הללו, ויחד עם כל אחד מבני הזוג ועם שניהם במשותף תיבנה התמונה המצויה והרצויה הנוגעת לכל אחד מהם. הזוג נדרש להיות פעיל בתהליך ולהמציא מידע רב הנוגע לכל אחד מהנושאים לעיל.
בנושא הילדים העיסוק יהיה בהכנת הילדים לפרידה, חלוקת זמני השהות בכל אחד מהבתים בשגרה, בחגים ובחופשות, נושאי חינוך ובריאות, יציאות מהארץ וצרכים מיוחדים. בנושא מימון הילדים ייקבע סכום המזונות והמדור, וידונו בהוצאות מיוחדות הקשורות לילדים. בנושא הרכוש הדיון יתמקד בבית המגורים המשותף (אם ישנו), בחשבונות משותפים, חובות, משכנתאות והלוואות, פנסיות, קרנות וביטוחים, מיטלטלין, מכוניות , נכסי מוניטין וקריירה ורכוש מיוחד נוסף במידה וקיים. ברוב המקרים, בפרק זה של הליך הגישור מעורבים אנשי מקצוע נוספים כגון שמאי, אקטואר, יועצים פנסיונים שונים ועוד. שילוב הגורמים הנוספים מתבצע בהתאם לצרכים הספציפיים של כל זוג.
ישנה אפשרות שהמגשר יבקש להיפגש ביחידות עם כל אחד מהצדדים באם יזהה צורך בכך. פגישות אלו יכולות לקדם מאוד את הליך הגישור על ידי ריכוך והעמקה בעמדות שכל אחד מהצדדים מגיע עמן להליך. אחד מהיתרונות העצומים שבגישור, הוא היכולת להתגמש בו. הוא מלווה ביצירתיות של המגשר ובחשיבה ובפתרונות מחוץ לקופסה.
בניית הסכמות וכתיבת הסכם גישור
מטרת הליך הגישור היא ביסוס הסכמות בכל אחד מהנושאים שהוצגו, לאחר דיאלוג וחקירה מעמיקה של הצרכים של כל אחד מבני הזוג. לאחר גיבוש ההסכמות ממשיכים לשלב כתיבת ההסכם - במהלכו מועברות לכל אחד מבני הזוג טיוטות להתייעצות. כמובן שניתנת האפשרות לדון בשנית על תיקונים להסכם במידה וישנם.
המטרה המרכזית היא יצירת הסכם שיהיה כמה שיותר מפורט עבור שני הצדדים, ויצפה מראש מחלוקות עתידיות שעלולות להופיע לאחר הפרידה. לאחר חתימה משותפת של שני הצדדים על הסכם הגישור, פונים איתו לבית המשפט בכדי שיאשרו, וההסכם מקבל תוקף של פס"ד. חשוב לציין, שבמידה והזוג לשעבר ייתקל בקשיים עם קיום ההסכם, רוב המגשרים ישמחו לסייע ולהגיע להסכמות נקודתיות חדשות.
אלו שיצליחו לסיים את נישואיהם בהליך גישור לגירושין - ירוויחו ובגדול.
יתרונות הגישור הם רבים:
הליך הגישור מהיר יחסית להליך המשפטי, זול יותר בצורה משמעותית, הוא מכבד יותר את שני הצדדים, מתנהל בפרטיות ובדיסקרטיות וללא גורמים נוספים (עורכי דין, רווחה, שופטים וכו'), מבוסס על בניית הסכמות ולכן סביר כי יהיה יציב לטווח הארוך, ובעיקר - הוא אינו פורמלי ומרוחק ומותאם מאוד לתהליך הרגשי והנפשי שעובר הזוג, ובפרט לילדיהם המשותפים.
הגירושין שנחווים לרוב כמשבר, יכולים לפגוע ביתר שאת בהורים אם יחליטו ללכת להליך משפטי. הגישור מאפשר להם לשמור על כוחותיהם ועל היחסים שלהם מול ילדיהם בתקופה המורכבת של הפרידה, ובכך לצמצם כמה שיותר את ההשלכות המכאיבות שעלולות להיות לגירושין על הילדים.
